Avraham Even Shoshan (1906- 1984)
Avraham was born in the Minsk area in 1906. He was the son of the Hebrew writer Chaim David Rosenstein and his wife; Roshka. He made aliyah to the land of Israel in 1925. His brother also came with him. The brother was Shlomo Even Shoshan
(1910- 2004 ) poet and writer who lived in Kibbutz Sde Nachum most of his life.
Avraham married Zvia Kagan/Kohen of Kurenets. Zvia was the daughter of Ester Gitel nee Finkel of Rakov ( a first cousin to Soviet writer Uri Finkel) was a Hebrew linguist and lexicographer, recipient of the Israel Prize (1978) and the Bialik Prize (1981).
Even-Shoshan was born as Avraham Rosenstein, Even-Shoshan is a Hebrew translation of his surname.
Even-Shoshan created the New Dictionary of the Hebrew Language (1946-1958), which was refined and re-issued in 2004, under the name Even-Shoshan Dictionary. This is currently considered the most accurate and comprehensive dictionary of Modern Hebrew.
He also created the Even-Shoshan concordance and co-created the Bialik concordance.
He passed away in 1984
The lexicographer Avraham
Even-Shoshan entitled his dictionary, published in 1948, Milon Ħadash [New Dictionary].
This title was changed, in a later edition, to ha-Milon he-Ħadash [The New Dictionary]. Now that Even-Shoshan is no longer alive, the title was changed to Milon
Even-Shoshan [Even-Shoshan Dictionary, (ESD)]. This name was deemed proper, on one hand, to
express the esteem and admiration felt toward the founder and first editor,
and, on the other hand, to formally endorse the name by which the first New
Dictionary has become known. Now, with
this publication, Avraham Even-Shoshan joins Noah Webster, Paul Robert, Pierre
Larousse, and other compilers of monolingual dictionaries that bear the name of
their author. Even-Shoshan not only gained the privilege of having his name
become synonymous with Israeli Hebrew lexicography, but he is also seen by many
Israelis as the symbol of standard Hebrew
http://kdictionaries.com/kdn/kdn12-3-6.html
מתוך
ויקיפדיה,
האנציקלופדיה
החופשית
כרכי
המילון
החדש שכתב
אבן-שושן
תחילת
הערך "מרובע",
מתוך "המילון
החדש"
אברהם אבן
שושן (1906-1984), מילונאי ובלשן
עברי. חתן פרס
ישראל ללשון,
התשל"ח (1978),
חתן פרס
ביאליק לשנת 1981.
אברהם
אבן-שושן נולד
במינסק,
בלארוס,
בשנת 1906, בן לסופר
העברי חיים דוד
רוזנשטיין ולאשתו
רושקה.
חיבר את מילון
חדש מנוקד
ומצויר
(כרך ראשון: 1946,
כרך שישי
(מילואים): 1958), שהפך
למילון העברי
הנפוץ ביותר. מהדורה
מורחבת שלו,
שיצאה לאור
באמצע שנות
השישים נקראה המילון
החדש,
אך נודעה בפי
העם בשם מילון
אבן-שושן. מהדורה
מעודכנת של
המילון, שיצאה
לאור בשנת 2004
(עשרים שנה
לאחר פטירתו
של אבן שושן),
קיבלה באופן
רשמי את השם מילון
אבן שושן. העיון
במילון אבן
שושן מעניק
לקורא הרבה
יותר מאשר פירוש
מילולי למילה
שאת פירושה
הוא מחפש.
המילון כולל
גם אוסף עשיר
של ביטויים עבריים,
והשימוש בכל
מלה מומחש
באמצעות
ציטוטים
ממקורות
עבריים בכל
רבדיה של
השפה, החל
בלשון המקרא
ועד ספרות
ימינו.
יצירה
בלשנית נוספת
של אבן שושן
היא הספר "קונקורדנציה
חדשה לתורה,
נביאים
וכתובים",
שמהווה,
כמתבקש משמו,
קונקורדנציה
לתנ"ך.
אברהם אבן
שושן וי' סגל
ערכו את הספר
"קונקורדנציה
לשירת ח"ן
ביאליק", שיצא
לאור בשנת 1960,
והוא
קונקורדנציה
לשירתו של חיים
נחמן ביאליק.
אחיו הוא
הסופר
והמתרגם שלמה
אבן-שושן.
[עריכה]
קישורים
חיצוניים
מתוך
ויקיפדיה,
האנציקלופדיה
החופשית
שלמה
אבן-שושן
(רוזנשטיין), מתרגם
עברי, עורך
וסופר.
נולד במינסק,
בלארוס,
בשנת 1910 ונפטר
בקיבוצו, שדה-נחום,
בשנת 2004.
שלמה
אבן-שושן זכה
לחינוך עברי
מילדות,
מאביו, חיים דוד
רוזנשטיין,
שהיה סופר
עברי. הוא עלה
ארצה בשנת 1925,
בהיותו נער,
למד חקלאות
בבית הספר
החקלאי מקוה-ישראל.
עם תום
לימודיו נדד
בארץ ועבד
בחקלאות
בישובים שונים,
עד שהצטרף
לגרעין
המייסדים של קיבוץ
שדה-נחום,
שנקרא אז
"קיבוץ השדה".
קיבוץ שדה-נחום
עלה על הקרקע
בשנת 1937, ושלמה
אבן-שושן עשה
בו את כל
שנותיו הארוכות.
שלמה
אבן-שושן החל
מפרסם
מיצירותיו, שירה
וסיפורת,
בעיתון הנוער
העובד "במעלה".
שיריו
הראשונים
נדפסו בשנת 1931. בד
בבד עם כתיבתו
עסק גם
בעריכה, והיה
בין עורכי
העיתונות
הקיבוצית, "מבפנים"
ו"צרור מכתבים",
ובין העורכים
הראשונים בהוצאת
הקיבוץ
המאוחד. בין
שאר ספרים ערך
גם את כתביהם
של פניה
ברגשטיין,
המשורר יצחק
קצנלסון, וכן
ערך ספרי
זיכרון
לאישים
ולקהילות
ישראל שחרבו.
שלמה
אבן-שושן מוכר
בעיקר כמתרגם
מעולה ופורה
מאד. הוא תרגם
משנות
החמישים ואילך
מיצירותיהם
של גדולי
היוצרים
היהודים שכתבו
רוסית
ויידיש,
וכן
מיצירותיהם
של גדולי הספרות
הרוסית. הוא
גם יצר קשר
אישי ראשוני
עם כמה
מהיוצרים היהודים
בברית המועצות
לשעבר, כאשר
קשרים כאלה
עוד היו
אסורים. כך
קשריו עם בוריס דב
גפונוב, דוד
מרקיש ואחרים.
עם זאת שלח
ידו גם בכתיבת
ביוגרפיות,
ספרי זיכרון,
ספרי זכרונות,
ושירה
ממוארית משלו
עצמו, כתב
וערך ספרי
"תנועה", ספרי
קיבוץ וספרים
של חברי קיבוצים.
שלמה
אבן-שושן הוא
אחיו של
המילונאי
הידוע אברהם
אבן שושן, וגם
פרסם ספר על
חייו, "אברהם
בן-שושן, מחנך
ומילונאי".